התייחסות למדיום כאל פלטפורמה אינסופית של אפשרויות: עשירה, מרתקת ומורכבת, מודעת ל"מגבלותיה" ולשדה הפנימי והחיצוני שבתוכו היא פועלת.

נלמד דרך התבוננות, קריאה ופעולה כי הציור חי כתמיד, וכי הוויטאליות שלו תלויה בהתעקשות על תנועה קדימה — ולעיתים גם הצידה.

נתרגל את שחרור הרוח מן התפל, ואת שחרורנו אנו מהמניירות, מהנחות שגויות ומפחדים מסרסים. נתייחס למקומו של הציור בתוך ומחוץ למסגרת הקנבס: ציור כמימוש של חלל עצמאי, וציור כפורמט מאתגר ועכשווי מאין כמותו.

במהלך השנה נתמקד בחידוד תובנות אלו לטובת העשייה שלנו, מתוך מחשבה על ניסוח שפה אישית והרכבת גוף עבודות קוהרנטי ומשמעותי.