מטרת המפגשים היא לבסס היכרות ומעורבות עם בעיות־יסוד וזרמים מרכזיים בפילוסופיה ובמחקר הביקורתי של החברה והאדם במאה ה־20 — זרמים שביקשו להעמיד בסימן שאלה את מעמד האדם ואת המבנה החברתי שבתוכו הוא חי. ניסיונות אלה היוו (ומהווים עדיין) מקור השראה ליצירה חדשה בתחומי האמנות, החברה והחיים הפוליטיים, ובפרט בשטח הלא־מוגדר שנרקם ביניהם.

ההוגים.ות, החוקרים.ות והיוצרים.ות שבהם.ן נעסוק מתייחדים.ות בכך שעבודותיהם.ן — מעבר להיותן ביטוי למחשבה יוצרת ופורצת־דרך — כללו גם ערעור יסודי של מושגים ומוסכמות; ערעור אשר נשא עמו השלכות פוליטיות וחברתיות, ולא תמיד חיוביות בעיני כלל המתבוננים.ות. בין דמויות אלה ניתן למנות את מרטין היידגר, עמנואל לוינס, מקס ובר, מלאני קליין, מישל פוקו, ג'ורג'ו אגמבן ואחרים.ות.

בעזרת דמויות אלה, ו/או הוגים.ות נוספים.ות שהסטודנטים.ות יבקשו להביא לדיון, ובמקביל לבחינה של יצירות במדיומים שונים המבטאות מחשבות דומות, ננסה לברר יחד שאלה מרכזית: מה פירושו של שם־התואר „רדיקלי” או „ביקורתי”, המוצמד לעיתים קרובות — ואולי קרובות מדי — למעשה, לאדם, לרעיון או ליצירת אמנות מסוימים, כפי שאינו נפקד גם מתיאור קורס זה עצמו.

כחלק מן המהלך ננסה להתערבב ולהשקיע את עצמנו ברעיונותיהן של הדמויות העומדות במרכז הקורס, לא רק דרך בחינת תוכן דבריהן אלא גם דרך הצורה ודרך־החשיבה הייחודית של כל אחת מהן. לשם כך נעסוק במגע ישיר עם הרעיונות בנוסחם המקורי, באמצעות קריאה הדרגתית ומודרכת של קטעים מצומצמים מתוך עבודות מרכזיות. לאורך המפגשים נישאר ערים למתח בין ערכים כמו יצירה וביקורת, מופשט וקונקרטי, אינטלקטואלי ומעשי, וננסה לפרק או לפחות לצמצם את המרחקים הסטריאוטיפיים ביניהם, או להבין מדוע הם מתעקשים להישאר. נבחן כיצד ניתן להפוך רעיונות תיאורטיים לכלי־עבודה ממשיים למחקר וליצירה, וכיצד מחשבה ביקורתית מתורגמת לפעולה, לדימוי ולצורות שונות של מציאות.